מאז הפגנות הפרו-מערביות בקייב, אמצעי התקשורת של הקרמלין יצרו מבול של תעמולה שנועד לפגוע באמינות של המפגינים ולתאר אותם כסוכנים של המערב, ולהגזים בתפקיד ששיחקו קבוצות ימניות קיצוניות בהפגנות. סיפורים על “מעשי הזוועה מצד הפשיסטים”, וההתנפלות על כל טעות מצד הממשלה הפרו-מערבית החדשה כמו למשל הביטול המהיר לחוק של ינוקוביץ’, נשיא אוקראינה לשעבר, אשר מעניק לשפה הרוסית מעמד אזורי, הציתו בהתחלה את ההפגנות הפרו-רוסיות ברחבי דרום-מזרח אוקראינה המאוכלסת ברובה בדוברי-רוסית. לאחר מכן, ניצלה התקשורת ברוסיה לטובתה את ההתנגשויות בין מפגינים אוקראינים ורוסים באודסה ובמאריופול ואת הריגתם של אזרחים במזרח אוקראינה עקב שימושם בתור מגן אנושי על ידי הבדלנים נגד ירי תגובה מצד הצבא האוקראיני. זה גרם בתורו להתגייסותם של מתנדבים מרוסיה וממזרח אוקראינה לשורות הבדלנים. אילולא השפעתה של התקשורת הרוסית, הסכסוך הזה אולי לא היה מתרחש מלכתחילה.

מלבד השתתפותם הגלויה לעין של חיילים רוסיים בפלישה לחצי-האי קרים, היו מספר מקרים של פריסה נרחבת של חיילים רוסיים בתוך אוקראינה. המקרה שאולי הכי ראוי לציון קרה באוגוסט 2014; בזמן שקווי ההגנה של ה”בדלנים” עמדו להתמוטט עקב המתקפה הבלתי-פוסקת של הצבא האוקראיני, חצו מספר יחידות צבא רוסיות את הגבול כדי לסייע ל”בדלנים”, מה שהביא לידי תבוסה הרסנית של הצבא האוקראיני בעיר אילוביאסק וכיבושה של העיירה נובואזובסק בדרום אוקראינה. כל זה אושר על ידי מקורות אוקראיניים ומקורות של נאט”ו, אבל גם במיוחד באמצעות דיווחים רבים על חיילים רוסיים שנפצעו ונהרגו באוקראינה וסך הכול האבדות הרוסיות שהסתכמו במאות הרוגים. לאחרונה פורסם גם סיפורו של חייל בחיל השריון הרוסי , יליד מזרח סיביר, אשר חצה את הגבול עם יחידת השריון שלו על מנת להילחם בקרב על דבאלצבה.

למרות כל מה שפורט למעלה, עדיין יהיה אפשר לטעון שרוסיה פשוט מסייעת ומשפיעה על מה שביסודו הוא מרד מקומי. אך, בדיקה יסודית יותר של “כוחות הצבא של נובורוסיה” מראה שחלקים גדולים מהכוחות האלו הם אזרחים רוסיים, שלעתים קרובות מאוד גויסו ואומנו ברוסיה. מחקירתם של “מורדים” שנפלו בשבי ומדיווחים שסופקו על ידי אלו שערקו מסתבר שרוסיה בעצם מגייסת יחידות צבא חדשות; היא מאמנת, מחמשת ואפילו מפקדת עליהן. ישנם גם הרבה דיווחים שמספר המתנדבים המקומיים, כלומר שאכן באו ממזרח-אוקראינה ולא מרוסיה, באופן מדאיג מאוד נמוך, למרות שזה בלתי-אפשרי לדעת בדיוק כמה מהמורדים המקומיים הם אזרחים אוקראיניים.